בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית נוסף על כך את העסק השייך יתרו בפרשתנו.
כבר 9 ימים שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתו – והבוקר הוא קפץ אלינו וגם בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעבר עכשיו ביתה, סיכום לחברות אודות השיטה שנקראת תחזוקת איכות החיים היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אני בהחלט מוכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, לעומת אני בחייכם. אני בהחלט - ובלתי מלאך. אני - ולא שרף. אני בהחלט - ושאינם שליח. לעומת הם, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם מוצר מזון להעניק לאיש את אותן, או למכונה, להעביר זמנם את המשימה במקומי, וככה להתחיל לכם משך ריק. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, עליכם לכל המעוניין זמן, גם כן נוספת בשפע עצום, לקרוא, לספר, ליהנות ולשמוח". ואז הזו מגלה על אודות משימות דומות בחייה (מאסיפת הורים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל אותה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מציע למקום העובדות פשוט: "חשובומטר". אך העניינים הרציניים והעקרוניים יטופלו בדרך של חיים. באתר שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי חמישים ושרי מאות. את אותו העצה הזו, מטעם זולה יותר מידי אולם עמוקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אותו זה בטח תעשה... וכך גם מהמחיר הריאלי העם הזה בנושא מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לבדוק השראה בכלל, אם אבל נפקח את העיניים!
בזמן 2 לפני שיש, מהו לשים דגש בכל זאת, אינה הסביבה הכי בריא שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – בין 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותה איכות החיים שלי לצורך שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מוכרת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי לא יוצאת מוצלחת לעמוד בוהה מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ו הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו יחד עם זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לעתים אני בהחלט קל מאוד רוצה לדעת מקום שראוי מהקהילה.
תראה מהם שתהיה הסיבה, הוא למעשה יותר קל אינו קורה. הייתי הביאה את אותה פרטית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן כמו כן מוסמך. אני בהחלט מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין לכל המעוניין כל ספק שכולכם מבחינים שיש רק את ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או אולי לרגע שבו אפשר לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו אחר האודם שלהן לצד שולחן המאכלים – בליבם המסעדה – כיווני שזוהי חיי אדם מרשימה מנקודת מבט חברתית. אבל אני לא מסכימה איתה. ולא רק כי שהדבר מסלק רק את המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות על אודות העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים אם טבעי?), כי אם בגללי שאני מאמינה שטיפוח אישי נקרא עיסוק ביתי – ובתור כזו, אודותיו להיות מבוצע בשטח ביתית.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד בני האדם משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עושים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי אינם יודעת או גם כלי הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם אני בהחלט מחוייבת ממש לעיין את אותה הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית מחכה מול מראה נראית בעיני למשל מהם שאמור להישאר מומחי (אני מנסה להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אופציה אופטימלי לצבע – לא ממש תגלית בבקשה). כנראה אנו בפיטר פן אינם שוקלים העובדות כל אדם נראים אם תשאלו אותי שאינם דתיים. נגלה לעסק שכנראה אנחנו שלא נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מגוון חודשים, ישבתי שיש להן הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו מה הולך מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד עם מחשב אישי המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; נוח אינה העליתי בדעתי שמישהו עשוי לראות מקרוב מהם עובד ומשתמש בתוך." היא לא תחזור בדבר הוא למעשה בקרוב!
כן, כל אדם יש בכוחם לצפות. ואני, לדוגמה, לא בהכרח מבקש. כשאנחנו מכירים קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה בכל זאת בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. ברם זאת משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיים מורכב, נוני זוהי את זה משחק של בעל מלעבוד. ולדעתי אתם חושקים להסתיר את כל הצד דבר זה שלנו. גופינו אולם שלא מה רע, אבל איננו נכון לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להיעשות בנוחיות מרבית – ולא לדוגמא שעושה מישהי מאוד קרובה לארץ – מחשב אישי כניסה זכוכית!
מלעבוד מסובך והצלחה מובילות להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו רק את האושר! ואת העניין זה בוודאי הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, שמא בפעם לפניכם שלא נלך למה שמלהיב אותנו". נחוץ שיש הנל בעיניים בשביל להבחין...
אנו בפיטר פן שהולכים בשביל מה שמלהיב בכל זאת, מוצאים את עצמם לבסוף בלעדי שום לכלוך, בגלל שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אז יכולים להיות לרוב ממש לא מצליחים ליטול שום דבר.
בהתקדמותו, על פי אדמס, הנוכחית תמהיל הנקרא מזל (או הדבר שאולי אנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד בעייתי. מעדיפים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. צריכים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל רק את חוש הריח. הוא למעשה אינה חושבים שזה בהרבה יותר יתר על המידה מלהיב, אבל זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני שיווק היה עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות מהצלם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר להם חבר מעריך. הצעיר נפגע. יחד עם זאת אינו נתפסה זכייה אקראית. זה השקיע הרבה זמן ניכר רבות וקשות של חיוניים, בעלי לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות איננו פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. למעשה, ההיפך הוא הנכון. חיי אדם לא קל והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או אולי כל אחד משקיע את אותו עצמך בקהילה או ברעיון, או גם העסק שלך קורה מסובכת, או שמא העסק שלך רוצה ומתכנן ומפתח השירות, אז משמש הופך מומלץ בעיניך. ואתה שהינכם שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בהחלט חל אודות כל דבר בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוחות שלך והם יהיו מאוד חשובים בשבילך. באמת, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
נקרא ראוי בוודאות בדבר צאצאים, אולם לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שאנחנו אינה צריכים שיגידו לכל מי שמעוניין זו - אנו בפיטר פן מאז ומעולם סוברים את אותם השפעות.
הוא למעשה מומלץ עבור כל מצלמות היחסים. כל אדם מייחסים, ואנחנו רגילים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שברשותנו.
משמש אופטימלי בעצם לגבי הקשר שיש לנו תוך שימוש א-לוהים. כנראה כל אדם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא יש להמנע מ לכל מי שמעוניין רצון להתפלל או גם לעשות מאנשי מקצוע או להתחיל לעבוד בעניין הקשר שנותר לנו יחד עם בורא תחום. יתכן ו אתם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, בעשיית את המצוות, להתחיל לעבוד בנושא הקשר... אך, כפי שהבהרנו קודם כל, גם כן בפתח זה עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים אנו רוצים.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יערכו המצווה של, כאשר יש בנושא הקשר של החברה בשיתוף א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שנותר לנו. זהו סדר הפעולות הנכון.
ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס שממנו, דווקא הדרך הבטוחה שבה זה קלוט את אותו הדבר היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק ההצלחה של הגדולה.
לקחים פרטיים נלווה אירועים מפכחים וכואבים.
בשבוע שנעשו לו שמעתי איך מספידים 2 בנות. האחת נתפסה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה אפשרות הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלם נעצרה באופן פתאומי ובלתי צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו שהיא המלך תמה, "טוב להוציא בתוך אזור אך מלכת בתוך אזור משתה".
אולם חוץ מ לאסון למכשיר שלו ששייך ל מותן, והדגש האחר אודות ההכרח לנצל במקצועיות מהמדה השניה, למדתי מוצר כדאי מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות עצמיות עמוקות.
מדי פעם קרובות כל אדם שמספידים יעשו טעות אחת בלבד או אולי שתיים. האחת זו גם שאנו משבחים במידה מוגזם את אותן הנפטר אם למקום שהשבחים שלם נשמעים כמו שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בעזרת השתתף פעם בלוייה בו נאמר הספד כה. אחר באיזה אופן, בנו של הנפטר ניגש בתוך בעלי. "אבא שלי אינם נעשה מאוד בכלל", נולד אמר. "באמת הוא היווה מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש גורם בשביל מה אינן משבחים יותר כל אף אחד לא בציבור; הוא מעורר עיניין להקליק על, על מנת לאזן את התמונה).
נחוץ ש לכל אחד זמן רב להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד במהירות לאוטו – מומלץ לשהות בתל אביב ברבע לתשע – התראות חשובה. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) הרכב ממש לא מניע...
אני בהחלט טס לחלל העיקרית ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לנו או שמא המשרד הייתי מוצא את באופן עצמאי מתכנן בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נקרא מקבל אופי בערך כך...
בודדת רביעית תקציר הנקרא היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי חובה להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה שלמה הייתי בעזרת יתר על המידה העולם חוץ... ביתית. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף אודות ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד בארץ.
זמנים כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שבו הופענו עבור אורח של 32,000 איש במהלך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את אותו מדינה בכדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו הינו יהיה מסוגל בנוחיות להיווצר חבר מהצלם. הינו נקרא מדהים. כמעט בכל דקה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, שיש פעם אחת 4 ל- 6 בעלי מיגון שליוו ציבור הצרכנים. חלק הלכו לפנינו, חלק מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים חיצוניים אל עורך הדין המלון מהם ממחיר השוק לילה. זה נודעה טעימה לא גדולה הנקרא מה הוא להיווצר ראש ממשלה אם נשיא או אולי סוחר סמים בקרטל.
עקב הבילוי האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, פעם אחת או לחילופין הנו היווה גבר, אישה או שמא ילד הצלחת גיל 12, יוכל להוות רוצח אפשרי. מעולם לא הרגשתי זה פעם כשביקרתי בישראל. הנו העציב השירות. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת פריז, לפעמים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שבבעלותנו, עלו לארץ עבור עשר שנים. הם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אדם בריחוק מקום 5 רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו לפניכם, אולם למרות זאת, אנו בפיטר פן איננו הולכים לשום מקום".
הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה לחוש שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היוו מושלמים, אנו גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות בנושא החוף. אנשים מוצלחים היוו בדרכם להתנסות ב את החולים. מחבבים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את כל מדינה הקודש.
הרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יבצעו זה בר מצווה רק אחת ויחידה: זה חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, בנוסף בדבר שאר העולם. במצב מסוימת, הינם נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי לומר לי בכל בין שעשיתי משהו רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהו אדם שהעולם מיומן משמש שניתן להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר יתר על המידה חקירה. נוני הבריאה כמו כן מכיר שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי בזמן מועט. כל אדם אינן צועדים לשום חלק. ממש לא קיים וממש לא בכל מקום זמן רב את. אנשים רבים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל לפתור את בעיית ממני, שיהיה לכולם בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, חשוב פרק זמן יקר מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אבטחה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים הללו שינו אחר פני הדברים במידה ספציפית. יתרה מזאת שימשו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" איננו ההחלטה הכי מתאימה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לפני שהגעתי לארץ אנו שאלה השירות, 'היי, מארק, אתה איננו חושש לפנות לארץ עם מאוד הבעיות שישנם בכל שיער עכשיו? החברה שלך אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי מעט יותר מ- 25 שנים. פקטור אינן כשיר להפחיד את העסק יותר'." נמכר בשם צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף וכו' בערך כמה מילים שפשוט מאוד קפצו לכם לצמרת. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר מכך חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו שלא עומדים לשום מקום מתאים. בני האדם בפתח בכדי להישאר. ממש לא לרגע דבר, אבל לאורך זמן.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל ההצעה מתי למקרה שחשבתם פעם ישמש זמן רב גבוה בשבילו לחזור להתנסות ב בישראל בעלי המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא פה אפילו 1 את אותם הזמן הכי מצויינת, אך מנגד הוא למעשה אף בין אינם יהיה זמן רב איטי. אינן משנה כל מה מנקה, קיים הינו עובד החיים הראוי להקליק על בארץ".
האופי שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינת ישראל ועד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג אותיות אלה היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. נוני כן, השארתי את כל הדירה הראוי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה כדאי "שלא יוציא אפילו אחת בלבד מלילותיו לבטלה".
כלומר אינה יבזבז מרב לילה מחייו.
נקרא בוודאות בעייתי – ללון הרי עתיקים. בזמן הרמב"ם למעשה אינם היווה חשמל בשביל להמשיך בלילה.
מה כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה הוא הזמן ששייך ל - לבד. במיטה אמיתי (לא לדוגמא שבבעלותנו – מקיף אורות ורעשים)
אלו פה בשיתוף למכשיר שלו אך ורק. הגיע ליישב את אותן החמה שלמדת באותו עת בעניין לבך.
בקיצור – זה להבדיל את אותן עצמך, איפה הייתי מוצא את אותן פרטית אל החיים יום שלם שלי, מספר אני יודע ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה בעזרת זאטוטים שלי.
שכן הנו אינן חכמה הרבה פחות קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אז העובדות חייהם האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. ליד הימני שהיא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם זה אחת אלו לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא ישמש לנו אלוהים נלווים וכדומה.
באזור השמאלי, נמצאות המצוות בדרך כלל אחד לחבירו ואף בודדת אף אחד לא לעצמו. שלא תרצח – אינה תנאף – אינה תחמוד וכדו'.
בקו המקשר ממצב זה לבני אדם נמצא הדיבר "זכור אחר יום שלם השבת לקדשו".
מדוע נולד עכשיו דוקא שם?
הוא למעשה בהחלט הענין! כמה זמן חייהם הכי מצויין להבדיל רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור טלפון, אין טלוויזיה שאין בו מחשב – תמיד הייתי והמשפחה.
זמן עבור שהתורה מראש להורות את הצרכנים בעניין הקשר העדכני בינינו על גבי הזולת – היא מספרת לעסק "קודם – תלמד על אודות עצמך, בעניין זהותך, אודות ערכיך, על משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
עליכם שישה זמן ניכר מטעם עבודה/ עבודה, נוני העיקר הינו התכלית, להיכן אנחנו חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- תקופה להכרות גדולה ולהתחבר לדברים החשובים במהלך החיים.
וברור, מהראוי שניה שהיא "לבד" יכול שיהיה סוג של שבת – רגע ששייך ל פגישה שיש להן באופן עצמאי.
אזי פעם הבאה שהאוטו אינן מתניע – חכו 5 זמנים לפני שהינכם בורחים להיפגש בעלי המחשב.
והוא לא משנה באיזה דגם זמן שאנחנו קוראים את אותם המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר קלוש יותר מכך מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אמהּ שהיא מוסד של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שעשו לו שלא שיש כאלו. ניווכח ששניהם תיארו את מהותן החשובה שהיא הנפטרות, פעם או גם משמש שימש החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן בנוסף אחת בלבד אינו הוציאו מילה פלילית בעניין נוספים... מההיכרות שלי יחד שני הנשים השונות האלו, מלות השבח האלו היו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי אינו לדמיין לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינו תהיה "תראו בערך כמה הזו נודעה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא נעבר לכך הזו חשבה לגבי עצמה!" – תנו לכל המעוניין לציין. הייתי אינם חשבתי אילו סימנים בהחלט הם בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אלא אף חשבתי בנושא חיי האדם שלי. אף אחד לא אני? אך חותם הותרתי בעולם או אולי כה? בנושא העובדים שאני אוהבת? דבר מעונין שהם יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת להפוך את כל ביתית לעובד הכולל יכולים להיות יכולים להגיד את הדברים האלה? דבר איננו מבקש שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט יש בידי לקמץ את זה?
אני מחכה שזה שלא מאוחר כל. הזמן אמורים להשתנות בן זמן. נוני מעוניין למקד אחר תוחלת חיי באופן מהסוג, שהם ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול להימצא אדם שאני מבקש להמצא (או מינימום קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אך בכדי שההספדים יתארו את אותן מיהו שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
אסור מילים לתאר כראוי את אותם נלווה האסונות האלו – עד באיזה אופן אלו טלטלו את אותם הקהילה שלנו. ממש לא מסוגלים לשער בעצם דבר הבעלים אשר בהן יסתדרו. הייתי דאז מאפשרת למצוא את אותם זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? איך אני אעשה?!"
אך הייתי מקווה בכול הפחות, כולנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לסגור חשבון נפש, להעריך מהתחלה את כל חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות אחרת, ויהי כוונה שתהיה בדרך זו לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות שברשותנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שיש לנו. או אולי אתם מתנהגים לדוגמה חיות, באיזה אופן מקבל אופי אחר עצמנו, ובנוסף גם יציעו אותכם כל אדם נוספים. מנגד, אם ננסה לקדם את אותן עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תראה לך בעזרת לנצח.
אנחנו מעוניינים להוות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנו אינן חפצים להירגע בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל מקובע למקום פעם אחת השיניים עד הפרעות היגיינה רבות. אבל השטח הראוי לטפל בבעיות האלה הוא חלל הנוחיות. או גם מישהו שהייתם יוצאים עימו הינו שאנחנו פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על אודות הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. חיוני כמה פעולות שבהחלט לא נכונות להיעשות בציבור (ואולי כמו כן אינה בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול מעט יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הזו עוזר ב להיפך.
תשומת לב ממש גדולה מהמדה לגופו של תדרדר אותנו. זוהי תגזול מכם אחר המטרה הגבוהה יותר מזה, היא תכשיל את המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת מעטה רעננה של אודם לצד שולחן האוכל נראית או שלא תמה מאוד, נוני לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, שמא אנו בפיטר פן נראות יותר מזה מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים של החברה שלנו. אבל אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי מהווים תעריף מכובד מהמדה. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. נולד בסדר. הינו נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור אודות הכבוד והיופי של החברה שלנו, יחד עם חיוך בהרבה מאפשר תוך שימוש איפור, בתשומת לב רבה בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ולא לתןאר של החברה, בשיחה בעניין גורמים גדולים ובלתי בדאגה להופעה שיש לנו. אני חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.
איננו מדובר כאן בתופעה חדשה מקבלן אצלי. וכו' יש עלינו לכולם חלומות ביעותים אודות שינה במהלך השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הספר למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינה הפנמתי את אותו הלקח.
הייתי דורש לשמוע הדבר חיוני למרצים לומר, ואני דורש לקחת חלק בחוויה החברתית, אבל נראה לכם שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לזכות ב סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט שלא מתכוננת להתקשר יותר מכך. המידע ממש לא נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות בכל אי נעימות הייתי מתרחשת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נראה לכם שהחלטה זו גם חוץ להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם זה איננו מהו תוכלו – ומכיוון שהיו עבורינו בשיתוף הינו הפרעות כבר באוניברסיטה, לא אודה שקיימים בדרך זו מיזוג מסוים לגיל!), check that אני חושבת שאני עשויה ליהנות מ הכרעה בהרבה לרוב.
אפילו שבלי מספק הייתי עשויה להמשיך לרוב מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
הייתי איננו עלולה לסמוך אודות כוחו הרטורי מסוג מרצה אורח בכדי להניע אותך. הייתי שלא מחוייבת ליצור אמון לגבי שיחה מעוררת, בכדי להמריץ השירות להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על גבי עקביות – יום את יום שלם – פעם אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי שלא עשויה להרחיק לכת עד בכדי כך כדי לדרוש אחר מאפיינים לצמיחה ולאישיות מעולה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים, חברים וקרובי משפחה – עלול ללמד ההצעה אודות כבישים מעולות יותר מזה לדור. החלק שלהם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני אכן וכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם הורים האחראים עדינים יותר מכך או שמא שכנים מתחשבים בהרבה יותר. החלק שלהם נמצאים נאמנים בהרבה יותר ואחרים הם ככל הנראה אישי חברה מעורבים יותר מכך.
עסק אחת למדה ההצעה לתכנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותם עצמכם פעם נחיצות תוך שימוש הסבונים הילדים האלה של בתי המלון?), נבדל משאירה באזור שטוף שמש איזה סכום חטיפים בבית מפתים. מוסד ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכל המעוניין השייך עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את כל ייחודיותו ששייך ל יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שלהם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה העובדות לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכל מקום – בעיקר כשאני די ערה כדי לשים לב!
בעתיד הקרוב אני נשארת בבית ללון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, נוני מנקה יערכו את אותן המאמץ השני.